הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 238), התשע"ז-2017

 

לצורך הגברת הוודאות בקרב נישומים לגבי מעמדם וצמצום האפשרות להתחמק מתשלום מס, מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה, אשר על פיה יראו שליטה על עסקים של חבר בני אדם וניהולם כמופעלים בישראל בהתקיים התנאים שבסעיף המוצע, אם לא הוכח כי השליטה והניהול נעשים מחוץ לישראל.

 

התנאי הבסיסי אשר צריך להתקיים לשם תחולת החזקה הוא שיותר מ- 50% מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר בני האדם מוחזקים בידי תושב ישראל, במישרין או בעקיפין. במצב זה יש קשר של חברה לישראל באמצעות בעלי מניותיה. נוסף על כך, נקבעו תנאים אשר בהתקיימותם יש תמריץ כלכלי רב, מבחינת דיני המס, למתן פרשנות אשר על פיה חבר בני האדם אינו תושב ישראל.

שיעור המס אשר היה מוטל על רווחיו, אילו לא היו רואים בו תושב ישראל, היה נמוך מ- 15%.

 

אילו השליטה והניהול לא היו בישראל, ולא היו רואים בו תושב ישראל, הוא היה נחשב תושב מדינה אשר אינה מדינה גומלת (מדינה אשר יש למדינת ישראל אמנת מס איתה), או שהיה נחשב תושב מדינה גומלת אשר יש בה משטר מס של מיסוי טריטוריאלי בלבד.

 

התיקון המוצע אינו מייתר בחינה מהותית של מקום הפעלת הניהול והשליטה בחבר בני אדם, אשר תוסיף להתקיים לצד החזקות המוצעות.

כמו כן מוצע לחייב חבר בני אדם הטוען כי החזקה כאמור אינה חלה עליו, להגיש דוח המפרט את העובדות אשר עליהן מבוססות טענתו, ולצרף מסמכים התומכים בטענתו.

 

סעיף 16א לפקודת מס הכסה קובע כי שר האוצר רשאי להורות על החזרת מס, כולו או מקצתו, לתושב חוץ, אם סכום המס אשר שולם על ידו בישראל עולה על הסכום אשר הותר לו, בגלל תשלום זה, בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתו אשר הושגה או שנקבעה בישראל. מוצע להבהיר כי ניתן לתת את ההקלה האמורה גם באמצעות פטור ממס, כאשר תושב החוץ טרם שילם את המס.

 

"חברה נשלטת זרה"

ההגדרה "הכנסה פסיבית" כוללת הכנסות מריבית או מהפרשי הצמדה, מדיבידנד, מתמלוגים ומדמי שכירות, ואולם נקבע כי היא אינה כוללת הכנסה אשר אילו הופקה או נצמחה בישראל הייתה נחשבת לפי דיני המס בישראל הכנסה מעסק או ממשלח יד.

 

לפי המוצע, כל הכנסה מריבית או מהפרשי הצמדה אשר התקבלה מאת צד קשור תיחשב כהכנסה פסיבית, וגם הכנסה מריבית והפרשי הצמדה אשר התקבלה מצד שאינו קשור תיחשב כהכנסה פסיבית, אם לא מדובר בהכנסה אשר אילו הופקה או נצמחה בישראל הייתה נחשבת לפי דיני המס בישראל הכנסה מעסק או ממשלח יד (להלן: "הכנסה מעסק").

לגבי הכנסה מתמלוגים מוצע לקבוע כי ככלל היא תיחשב הכנסה פסיבית, אף אם מדובר בהכנסה עסקית, אך למעט מתמלוגים אשר שולמו בעבור נכס שמקבל ההכנסה פיתח אותו במישרין, והמשלם אינו צד קשור למקבל התמלוגים. לגבי הכנסה מדמי שכירות מוצע לקבוע כי יראו כהכנסה פסיבית גם הכנסה מדמי שכירות המהווה הכנסה מעסק, אם הנכס הושכר לתקופה העולה על שנה.

לגבי הכנסה מדיבידנד מוצע להשאיר את המצב הקיים, היינו הכנסה כאמור מעסק אינה "הכנסה פסיבית".

 

מוצע לעדכן את דרישות התיעוד והדיווח במחירי העברה באופן אשר ישקף את התפתחות התחום מאז חוקק הסעיף בנושא בפקודת מס הכנסה וכן יחדד, יבהיר ויפשט את דרישות התיעוד, כך שיעמדו באמות המקובלות במדינות רבות.

 

התיקון המוצע יאפשר לרשות המסים לקבל מידע רחב יותר על תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל ופעילותם בעולם. המידע יאפשר לרשות המסים לטפל בנישומים אלה באופן יעיל יותר.

 

מוצע לחייב קבוצה רב לאומית אשר חברת האם שלה, או חברה אחרת אשר הוגדרה לעניין זה, היא תושבת ישראל, להגיש דוח שנתי הכולל נתונים כספיים ועסקיים על כלל הישויות בקבוצה, דוח לשנת מס יוגש עד תום שנת מס העוקבת. כמו כן מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את הנתונים אשר יש לכלול בדוח.

 

מוצע גם לקבוע כללי תיעוד ודיווח חדשים אשר יציגו באופן ברור יותר את חובות הצדדים במסגרת התדיינות בנושאים של מחיר העברה וכן לקבוע כי דרישות התיעוד במחירי העברה, על פי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה, יחולו גם לעניין צדדים קשורים בקבוצה רב לאומית.

 

לחץ כאן להצעה לתיקון 238 לפקודת מס הכנסה