רילוקיישן ביטוח לאומי (תושב ישראל השוהה בחו"ל) לעומת ניתוק תושבות לעניין ביטוח לאומי – דמי ביטוח

  

בביצוע רילוקיישן יש להביא בחשבון, בין השאר, את הסוגיות הקשורות לנושא ביטוח לאומי ו- ביטוח בריאות.

  

להלן עמדת המוסד לביטוח לאומי בנושא:

 

אדם אשר מוגדר כתושב ישראל על פי החוק, חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי, והוא זכאי לקבל קצבאות מן הביטוח הלאומי, על פי הכללים אשר נקבעו בחוק.

תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופה שהוא שוהה בחו"ל. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהייה בחו"ל, עלול לשלול את הזכאות לקבלת שירותים רפואיים לכמה חודשים, על כן חשוב להקפיד על תשלום דמי הביטוח.

תושב ישראל השוהה בחו"ל ואין לו הכנסה – חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור המינימום הקבוע בחוק, אם יש לו הכנסות בחו"ל (מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי) – יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה אשר תתקבל לגביו ממס הכנסה. שיעור דמי הביטוח: 5% דמי ביטוח בריאות ו- 7% דמי ביטוח לאומי. אם ההכנסה אשר התקבלה בשומה מקורה מהכנסות שעבד, ושולמו כבר בגינן דמי ביטוח לאומי במדינה אשר קיימת בינה לבין מדינת ישראל אמנה בתחום הביטוח הסוציאלי – יחויב רק בדמי ביטוח בריאות.

תושב ישראל אשר נשלח לעבוד בחו"ל על ידי מעסיקו הישראלי, חובת תשלום וניכוי דמי הביטוח מוטלת על המעסיק הישראלי.

תושב ישראל אשר עובד אצל מעסיק זר במדינה אשר עמה נחתמה אמנה לביטחון סוציאלי ומשלם דמי ביטוח לאומי באותה מדינה, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל, וחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בלבד (ראה אמנות ביטוח לאומי)

אדם אשר שוהה בחו"ל עם משפחתו תקופה ממושכת, או שהיגר למדינה אחרת והפסיק בפועל להיות תושב ישראל, נדרש להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי (ראה טופס ניתוק תושבות ביטוח לאומי - טופס בל/627), כדי לבדוק את הפסקת הביטוח.

 

מי נחשב כתושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי

 

להלן התייחסות המוסד לביטוח לאומי:

חוק הביטוח הלאומי אינו  מגדיר מיהו תושב ישראל. בתי המשפט קבעו, שתושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל. למשל: משפחתו בישראל, עבודתו בישראל, יש לו בעלות על רכוש בישראל וכדומה.

"מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך גדל הסיכוי שאכן יוכר כתושב ישראל.

 

אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחוץ לארץ, ובלבד כי שהותו בחוץ לארץ הינה זמנית (למשל: לצורך לימודים, טיול, עבודה זמנית וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.

תנאי הכרחי להיות מוכר כתושב ישראל, נוסף על מבחן מרכז החיים – הוא החזקה באשרת שהייה חוקית בישראל אשר הינה מסוגי האשרות שמקנות תושבות (כגון אזרחות ישראלית, אשרת ישיבת קבע וכדומה).

 

מומלץ לקבל ייעוץ מס רילוקיישן, על ידי מומחה מס, בהיבט מס הכנסה , מס שבח, ביטוח בריאות ו- ביטוח לאומי לקראת ביצוע רילוקיישן, על מנת לתכנן את המעבר באופן אופטימאלי.

 

ראה גם מדריך המוסד לביטוח לאומי לעניין רילוקיישן

        חוזר ביטוח לאומי 1417 - הכנסות מחו"ל

        הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים

        החזר מס לעולה חדש , החזר מס לתושב חוזר