תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016  -פרק _':  הגברת האכיפה וייעול הליכי המס

 

 

ההגדרות בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה או פקודת מס הכנסה) לעניין תושבות חבר בני אדם, מכילות כיום בעיקר מבחנים איכותיים לפיהם נקבעת התושבות לפי מקום ההתאגדות או ה"שליטה וניהול". הגדרה זו פותחת פתח לפרשנויות שונות ככל שתושבי ישראל מייסדים חברה מחוץ לישראל- באילו נסיבות יקבע שהשליטה והניהול על עסקיה מופעלים מישראל.

לצורך הגדלת הודאות בקרב נישומים לגבי מעמדם, וצמצום האפשרות להתחמק מתשלום מס מוצע לקבוע מספר חזקות הניתנות לסתירה, לפיהן יראו שליטה וניהול עסקים של חבר בני אדם כמתקיים בישראל יובהר, כי התיקון המוצע אינו מייתר בחינה מהותית של ניהול ושליטה בחבר בני אדם, אשר יוסיפו להתקיים לצד החזקות המוצעות. כך למשל, יתכנו מקרים בהם יראו חבר בני אדם כתושב ישראל, גם אם תושבי ישראל מחזיקים בפחות מ-50% מאמצעי השליטה באותו חבר בני אדם.

 בנוסף מוצע לתקן את סעיף 131 לפקודת מס הכנסה ולקבוע חובת דיווח על חבר בני אדם הנוקט בעמדה לפיה החזקות כאמור אינן חלות עליו.

 

סעיף 16א לפקודה קובע כי שר האוצר רשאי להורות על החזרת מס, כולו או מקצתו, לתושב חוץ אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל עולה על הסכום שהותר לו, בגלל תשלום זה, בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתו שהושגה או שנקבעה בישראל. מוצע להבהיר כי ניתן לתת את ההקלה האמורה גם באמצעות פטור, כאשר תושב החוץ טרם שילם את המס.

 

סעיף 17(1) לפקודה קובע כי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה מותרים בניכוי, אם הם השתלמו על הון ששימש בייצור הכנסה. ואולם- קיים קושי רב לקבוע האם הוצאות כאמור השתלמו על הון ששימש בייצור הכנסה או על הון שלא שימש בייצור הכנסה, וזאת בשל הקושי לייחס את מקורותיו של הנישום לפעילותו ונכסיו השונים. אף על פי שניתנו פסקי דין רבים בנושא זה, הוא עדיין מצוי במחלוקות והליכי התדיינות רבים מול נישומים. לאור האמור, מוצע לקבוע כללים ברורים אשר יביאו לוודאות בייחוס הוצאות כאמור.

 

סעיף 17(8) וסעיף 21 לפקודה מאפשרים לנישום לנכות פחת על נכסים שמשמשים אותו בייצור הכנסה. תקנות אשר נקבעו מכוח סעיף 21 מפרטות רשימת נכסים אשר יינתן בגינם ניכוי בשל פחת וכן את שיעור הפחת שיינתן. בהתאם לפסיקת בתי המשפט, מקום בו לא נקבע בחוק כי נכס הינו בר הפחתה – לא יותר בגינו ניכוי פחת. בהתאם לכך, ככלל, מלבד מוניטין, פטנט וידע, נכסים בלתי מוחשיים אינם מותרים כיום בניכוי פחת.  מוצע לקבוע הוראות לפיהן נכס בלתי מוחשי יופחת לתקופה של 20 שנים, אם לא ניתן היה לקבוע תקופה אחרת בה ניתן היה לעשות בו שימוש, בהתאם לזכויות רשומות או זכויות חוזיות אשר היו לבעל הנכס.

 

על פי סעיף 75ב(ב) לפקודה, בעל שליטה בחברה נשלטת זרה שיש לה רווחים שלא שולמו, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים. לעניין זה נקבע כי "רווחים שלא שולמו" הם רווחים שמקורם בהכנסה פסיבית שהופקה בשנת המס, אשר לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה. ואולם לעניין "הכנסה פסיבית" נקבע כי היא אינה כוללת הכנסה אשר אילו הופקה או נצמחה בישראל הייתה נחשבת לפי דיני המס בישראל כהכנסה מעסק או ממשלח יד. הניסיון הנצבר מלמד שנישומים רבים מסווגים את הכנסת החברה מריבית, הפרשי הצמדה, תמלוגים ודמי שכירות כהכנסה מעסק, על אף שמדובר בהכנסה אשר באופן מהותי היא הכנסה פסיבית. לאור האמור מוצע לקבוע חזקות לפיהן יראו לעניין זה הכנסה מריבית, הפרשי הצמדה, תמלוגים ודמי שכירות כהכנסה פסיבית, אף אם הייתה מעסק, על פי התנאים המפורטים בסעיף המוצע .

 

ערך המלאי על פי כללי החשבונאות נקבע לפי ערך השוק של המלאי או לפי מחיר העלות- לפי הנמוך מבניהם. בתחום היהלומים ישנו קושי רב לאמוד את שווי השוק, ובמקרים רבים התברר כי הרישומים אודות שווי השוק מוטים כלפי מטה. לאור האמור מוצע לקבוע כי הערכת המלאי בתחום היהלומים תבוצע על פי עלות בלבד.

בכדי לוודא שהערכת העלות נעשית באופן אחיד מוצע להסמיך את המנהל לקבוע הוראות לעניין דרך חישוב העלות, וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.

 

ביום 05.10.2015 פרסם ה- OECD במסגרת פרויקט ה- BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) תכניות פעולה הדנות בשחיקת המס בשל הסטת רווחים בין מדינות על ידי תאגידים רב-לאומיים.  במסגרתן פורסמה גם תכנית פעולה מספר 13 (13Action ), הדנה בכללי תיעוד ודיווח הנדרשים במחירי העברה-מחיר העסקה בין צדדים קשורים במדינות שונות.

הוראות החוק בנושא התיעוד הנדרש במחירי העברה, לא עברו שינויים מהותיים מאז נקבעו לראשונה בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה והתקנות מכוחו. על רקע פרסומי ה- OECD  האמורים ועל מנת לשפר את הליכי הבקרה הקיימים בתחום מחירי ההעברה, מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה ולעדכן את דרישות התיעוד במחירי העברה, כך שהמסמכים והנתונים שידרשו יהיו גם לעניין צדדים קשורים בקבוצה רב-לאומית. בנוסף מוצע לחייב קבוצה רב לאומית אשר חברת האם שלה, או חברה אחרת שהוגדרה לעניין זה, יושבת בישראל, להגיש דוח שנתי הכולל נתונים כספיים ועסקיים על כלל הישויות בקבוצה הרב לאומית. דוח לשנת מס יוגש עד תום שנת מס העוקבת. עוד מוצע להסמיך את שר האוצר באישור ועדת הכספים לקבוע את הנתונים הכלולים בדוח וכן את המסמכים והנתונים שניתן יהיה לדרוש מקבוצה רב לאומית. יובהר כי במסגרת זו מוצע להעביר את הנדרש בהוראות סעיפים 85א(ג) ו-85א(ה)(3) לסעיף 85ב.

 

מוצע ליתן למוכר דירת מגורים מזכה, אפשרות לבחור בין מיסוי השבח במתכונת הרגילה הקבועה בחוק, לבין תשלום מס סופי בגובה 20% מהשבח הריאלי החייב במס, ללא ניכויים, קיזוזים או זיכויים, אך למעט ניכוי מס הרכישה ששולם ולמעט ניכוי פחת.

במכירת דירת מגורים, פעמים רבות, המוכר לא מתעד את הוצאותיו, ועל כן מוצע להקל על המוכר, ולאפשר לו מסלול המאופיין בבירוקרטיה פחותה מהמסלול הרגיל. בנוסף, הצעה זו אף צפויה להפחית את דרגת החיכוך בין רשות המסים לבין המוכר, להקל על עבודת הרשות, ולפשט את הליך ההצהרה של מוכר במכירת דירת מגורים מזכה.

יובהר, שהשיעור שנקבע הוא שיעור נמוך יותר משיעור מס השבח העומד היום ברוב המקרים על 25% לפחות, ומגלם באופן משוער את הניכויים, הקיזוזים והזיכויים אשר המוכר היה מקבל לו היה בוחר בחישוב מס השבח במתכונת הרגילה.

הכניסה למסלול תהיה על פי בחירתו של המוכר במועד ההצהרה על העסקה למנהל מיסוי מקרקעין. כדי ליצור וודאות וסופיות לשומה, מוצע לקבוע כי בחירתו של הנישום תהיה סופית, כך לדוגמא, אם הנישום בחר לשלם את המס על פי המתכונת המוצעת בסעיף, הנישום לא יוכל לחזור ולבקש שימוסה בהתאם להוראות סעיף 48א(ב), אפילו אם מגלה לאחר בחירתו שהמתכונת האחרת עדיפה לו.

סעיף 122 לפקודת מס הכנסה קובע מסלול מיוחד ובו שיעור מס מיוחד בהשכרת דירה למגורים, לבחירת הנישום. על פי הסעיף האמור, ישולם מס נמוך בגובה 10%, ללא אפשרו לקיזוזים, ניכויים, זיכויים או פטורים. היות ששיעור המס הנמוך נקבע בהתחשב בכך שאם היה בוחר הנישום במסלול הרגיל היה יכול לנכות הוצאות פחת, וההכנסה החייבת שלו הייתה נמוכה יותר. כדי שלא יוכל ליהנות מניכוי הפחת במכירת הדירה, נקבע בסעיף 122(ג) לפקודה שסכום הפחת יתווסף לסכום המכירה, כך שהשבח גדל והמס המשולם יותר גבוה. מובהר בפסקה (3) שגם במסלול המוצע, יחול הסעיף האמור ולענין חישוב מס השבח החל במכירת הדירה, יווסף לשווי המכירה הסכום המרבי של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו לפי כל דין, אילולא סעיף 122(ג), לתקופה שבה שילם היחיד מס כאמור בסעיף 122.

מוצע שלא להחיל את הסעיף במקרה שבו מכירת הנכס כוללת גם זכויות בנייה, מכיוון שבמקרים כאלה בלאו הכי יש צורך בבדיקה מדוקדקת של התיק, ולכן, המסלול המהיר אינו אפשרי.

כמו כן, מוצע לקבוע שאם נוצר הפסד מיישום הוראות הסעיף לא יחול הסעיף. זאת כדי שלא לאפשר לנצל את הסעיף המוצע ליצירת הפסדים גבוהים יותר מאשר היו נוצרים בחישוב הרגיל. 

הגדרת "עסקת אקראי" בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), כולל בפסקה הראשונה מכירת טובין או מתן שירות באקראי בעלי אופי מסחרי. מוצע לכלול בהגדרה זו גם מכירת מקרקעין בעלת אופי מסחרי בשל התכלית הזהה המתקיימת לעניין זה.

 

בסעיף 56 לחוק מס ערך מוסף נקבעה סמכותו של מנהל רשות המסים להתיר רישומם של מספר עוסקים אשר ביקשו להירשם כאחד. במסגרת מבנה זה, המכונה "איחוד עוסקים", נקבע, כי עוסקים הרשומים באיחוד יגישו  דו"ח  תקופתי  אחד  על  כל  עסקאותיהם,  אשר  לא  יכלול  את העסקאות הפנימיות  שעשו  בינם  לבין  עצמם,  אלא  רק  את העסקאות שעשו עם גורמים מחוץ  לאיחוד  העוסקים.

מבנה דיווח ייחודי זה מקשה מאד על ביצוע הליכי ביקורת של רשות המיסים בקרב עוסקים  הרשומים  במסגרת  איחוד  עוסקים, זאת בשל העובדה שניתוח  מצב  החשבון  של  עוסקים הרשומים  במסגרת  האיחוד  אינו  משקף  באופן  נאות  את הערך המוסף של כל עוסק שנרשם. כמו כן, רמת הציות לתקנות החלות על העוסקים באיחוד העוסקים נמוכה מאד כיום.

לאור האמור מוצע לבטל בחוק מס ערך מוסף את רישומם של עוסקים במסגרת איחוד עוסקים, החל משנת 2017.

 

על מנת להביא לשיפור ברמת השירות הניתן לנישומים מוצע לאפשר לרשות המסים לשלוח לנישומים, הודעות ומסמכים אשר היא שולחת מכוח חוקי המס, בכפוף להסכמתם, באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעים מקוונים אחרים, ולקבוע לעניין זה חזקות מסירה.

 

בהצעת חוק זו מוצע לקבוע הוראה המשותפת לכל חוקי המס ששר האוצר ממונה על ביצועם (להלן – חוק מס), ועל כן מוצע לקבוע אותה בחוק כללי המתייחס לכלל חוקי המס. החוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967 (להלן – חוק לחילופי ידיעות בין רשויות מס), קובע הוראות לעניין העברת מידע בין רשויות מס שונות, המשותפת לכל חוקי המס. מוצע להשתמש בחוק לחילופי ידיעות בין רשויות המס הקיים, לשם יצירת אכסניה בה יהיה ניתן לשכן הוראות פרוצדוראליות אשר רלוונטיות לכלל חוקי המס.

בכדי לעשות זאת מוצע לתקן את שם החוק לחוק דיני מסים (הוראות שונות), תשכ"ז-1967. וכן, מוצע להפוך את סעיף 1 לחוק לחילופי ידיעות בין רשויות מס, לפרק שבו יפורטו הגדרות הרלוונטיות לכל החוק. לפרק זה, הכללי, גם יועבר סעיף 5 לחוק לחילופי ידיעות בין רשויות מס כנוסחו לפני התיקון, אשר קובע ששר האוצר ממונה על ביצוע החוק ומסמיך אותו להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

ההוראות בעניין חילופי ידיעות בין רשויות המס המפורטות בסעיפים 2 עד 4, יהיו פרק ב' של החוק החדש. וההוראות אשר מוצע להוסיף לחוק בנוגע להמצאה באמצעים מקוונים, יתווספו כפרק ג'.

 

מוצע לקבוע הוראות לעניין המצאה באופן מקוון בדיני המס, ולגבי חזקת מסירה כאשר נעשית המצאה בדרך זו.

 

מוצע לקבוע הגדרות שונות אשר ישמשו לצורך פרק זה.

להגדרה "אזור אישי" – מדובר ביישום אשר היא מעין תיבת דואר, בתוך מערכת ממוכנת אשר מפעילה רשות המסים, אשר בו מוצגים עדכונים והודעות מטעם רשות המסים.

להגדרה "אישור מסירה אלקטרוני" –יופק אישור במערכות המחשוב של רשות המסים בדבר היום והשעה ההגעה של המסר האלקטרוני לנמען, משעה זו והלאה יכול הנמען לראות את המסמך במחשב שלו.

להגדרה "אישור צפייה אלקטרוני" – אישור צפייה אלקטרוני הינו אישור שמתקבל ממערכות המחשוב של הנמען בדבר היום והשעה הראשונה שנפתח המסמך על ידי הנמען, והוא צפה בו בפועל.

להגדרה "אישור כניסה אלקטרוני" -  כאשר אדם נכנס למערכת הממוכנת של רשות המסים באמצעות מנגנון ההזדהות, מערכות המחשוב של רשות המסים מקבלות חיווי על כך. אישור הכניסה האלקטרוני הוא האישור המופק על-ידי מערכת ממוכנת של רשות המסים בדבר יום ושעת הכניסה של הנמען למערכת כאמור.

להגדרה "הודעת חויב" – מוצע להגדיר הודעת חיוב ככל אחת מבין ההודעות המפורטות להלן:

(1)       הודעת שומה כמשמעותה בסעיף 149 לפקודה, כלומר הודעה לנישום שמודיעה לו שהוא מופיע ברשימת שומה, ושנערכה לו שומה לפי פקודת מס הכנסה.

(2)       שומה לפי מיטב השפיטה מכוח סעיף 167 לפקודה, של סכום המס שמנכה או מעביד היה צריך לנכותו במקור על פי סעיף 164 לפקודה.

(3)       הודעה המודיעה לנישום על קביעת מס למי שחייב במס ערך מוסף ולא הגיש דוח תקופתי, לפי סעיף 76 לחוק מס ערך מוסף או של שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, או על תיקון שומה וקביעת מס שעשה המנהל מכוח סמכותו לפי סעיף 79 לחוק מס ערך מוסף אם נוכח שהשומה אינה נכונה.

(4)       הודעה על קביעת מס לפי סעיף 5ב לחוק מס קנייה, על שומה לפי סעיף 5ג לחוק מס קנייה, או על תיקון שומה או תיקון קביעת מס לפי סעיף 5ה לחוק האמור.

 

להגדרה "מנגנון הזדהות" – כדי לוודא שמי שמקבל את ההודעות באזור האישי הינו הנמען, הכניסה למערכת הממוכנת של רשות המס, יכולה להיעשות רק לאחר שמי שמבקש להיכנס מזדהה באמצעות תעודה אלקטרונית או באמצעות מענה על שאלות זיהוי, המאפשרות זיהוי של הנכנס.

להגדרה "מערכת ממוכנת של רשות המס" –  מוצע להגדיר מערכת מחשובית המנוהלת על יד רשות מס אשר הכניסה אליה נעשית באנצעות מנגנון הזדהות, שבאמצעותה ניתן לקבל מסרים מאת הרשות, כמערכת ממוכנת של רשות מס. בפועל יש למערכי המס השונים מערכות אלקטרוניות שונות שניתן לתקשר באמצעותם עם רשות המס. כיום רוב מי שמחובר למערכות כאמור הם עוסקים המגישים דוחות מקוונים למס ערך מוסף, מייצגים ומנכים אשר מדווחים על הניכויים באופן מקוון, אך הציפייה היא שלקוחות רבים נוספים יצטרפו בשנים הקרובות.

להגדרה "נמען" – מוצע להגדיר שמי שלכתובתו או לאזורו האישי נשלח מסמך. הכוונה להבהיר שבמקרים שבהם נשלח מסמך אל כתובת אלקטרונית או אל אזור אישי של מייצג, המנען הינו המייצג, ואפילו אם המסמך נוגע לנישום אשר מיוצג על ידוד, או שמיועד להגיע אליו בסופו של דבר.    

 

מוצע לקבוע שרשות מס תוכל לשלוח הודעה, דרישה או כל מסמך אחר, באופן מקוון, ואפילו אם בחוקי המס יש הוראה הקובעת אמצעי המצאה אחר, ובהתקיים התנאים הבאים:

(1)       התקבלה הסכמת הנמען לקבלת מסמכים מרשות המסים באופן מקוון. מוצע שאם נישום או מייצג שולח לרשות המס מסמך מאופן מקוון, רשות המסים תראה בכך הסכמה שכלל ההתכתבויות בינו לבין הרשות יכולים להתנהל באמצעים מקוונים, והיא תוכל לשלוח לו מסמכים באופן מקוון, בתיקים המתנהלים בכל מערכי המס. ואם מדובר במייצג, אשר הגיש דיווח בשם נישום אחד, היא תוכל לשלוח למייצג באופן מקוון גם מסמכים לגבי נישומים אחרים.

(2)       הובהר לנמען שאם יישלח לו מסמך באופן מקוון, ישנם מקרים אשר בהם יחולו חזקות לפיהם קיבל את המסמך.

(3)       רשות המסים וידאה באופן אקטיבי כי הודעות שנשלחות לתיבת הדואר של הנמען מגיעות לנמען המיועד. כמו כן, רשות המסים תוודא פעם בשנתיים לפחות שמדובר בתיבת הדואר של הנמען, כדי לוודא שהודעות שנשלחות עוד מגיעות לנמען.

 

אם רשות מס שולחת מסמך לאזור האישי של הנמען (כלומר, לתיבת הדואר האלקטרוני של הנמען הנמצאת בתוך מערכת ממוכנת שבניהול רשות המסים, שאליה יכול להיכנס הנמען רק לאחר הזדהות), היא תשלח גם הודעה לכתובת הדואר האלקטרוני של הנמען, בה תודיע לו שיש לו הודעה באזור האישי, כדי שידע שעליו להיכנס לאזור האישי שלו ולראות את ההודעה.

 

מוצע לקבוע חזקות מסירה במסירת הודעה באופן מקוון במקרים הבאים, לפי המוקדם.

נקבע הסדר מיוחד ומחמיר לגבי הודעות שהן שומות אשר נקבעו על ידי רשות המסים באופן חד צדדי. לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, וחוק מס קנייה, כיום הודעות כאלה נשלחות על ידי המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה בדואר רשום. לפיכך, מוצע להרחיב את ההסדר הקבוע גם לשליחת מסמכים באופן מקוון, ולקבוע לגבי הודעות מהסוג האמור חזקת קבלה רק במקרים שידוע לרשות המסים שההודעה הגיעה לידי הנמען. בפסקה 6(א)(1) נקבעה חזקה לגבי מסמך שנשלח לאזור האישי של הנמען. רשות המסים מקבלת חיווי כאשר הנישום נכנס למערכת, מוצע לקבוע חזקה לפיה ההודעה נמסרה במועד כניסת הנישום למערכת אם במועד הכניסה המסמך הוצג באזור האישי, מתוך ציפייה כי נישום הרואה שיש לו הודעה באזור האישי יקרא אותה.

בנוסף לכך, לגבי מייצגים ועוסקים שחייבים בהגשת דיווח באופן מקוון למע"מ, מוצע לקבוע חזקה לפיה ההודעה התקבלה ביום השלישי שלאחר המועד שבו הגיע המסמך לאזור האישי של הנמען. באמצעות קביעה כאמור, יתומרצו מייצגים ועוסקים כאמור להיכנס לאזור האישי שלהם לבדוק אם התקבלו הודעות באופן קבוע. יודגש, כי חזקה כאמור לא נקבעה לנישום שאינו מיוצג או שאינו מגיש באופן קבוע דיווחים מקוונים, משום שאין ציפייה מהם שיתעדכנו באופן שוטף בחשבון במערכת שלהם. יובהר, שבמקרים אלה יישלח גם הודעת דואר אלקטרוני לתיבת הדואר האישית של הנמען, המודיעה לו שהתקבל מסמך באזור האישי.

בפסקה (6)(א)(2) נקבע שאם המסמך נשלח באופן מקוון, שלא לאזור האישי (לדוגמא, בדואר האלקטרוני), החזקה תחול רק במקרה שבו התקבל אישור אלקטרוני ממחשב הנמען שהודעה הגיעה ליעדה, ונצפתה על ידי הנמען, שרשות המסים הודיעה לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח כי נשלח לו המסמך, או אם התקבל אישור פוזיטיבי מהנמען עצמו שההודעה הגיע אליו.

להודעות אחרות ששולחות רשויות המס, אשר היום נשלחות בדואר רגיל, נקבע הסדר מקל יותר. לגבי הודעות כאלה החשיבות של היום המדויק אשר בו הגיעו לידי הנמען היא פחותה. נקבע, שמועד הקבלה של הודעות אלה יהיה המועד אשר מופיע באישור המופק על-ידי מערכת ממוכנת של רשות המס בדבר יום ושעת ההגעה של מסר אלקטרוני לכתובת הנמען.

 

לחץ כאן לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 - הגברת האכיפה וייעול הליכי המס

ראה גם הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים

ראה גם מיסוי רילוקיישן